נולדו עם המדינה
במלאת חמישים שנה למדינת ישראל, בכתבה מיוחדת לפועלון – עלון פנימי לעובדי בנק הפועלים, מתארים עובדי הבנק ילידי מאי 1948 את הקשר המיוחד שלהם לארץ, נזכרים בחגיגות העצמאות של פעם ומסכמים יובל ראשון שלהם ושל המדינה. בין השורות המרגשות ניתן למצוא עדויות לקיבוץ הגלויות של ישראל של המאה הקודמת, שנטמעו וצמחו במהלך העבודה בבנק הפועלים. לצד כל אלה מציינים כולם את הכמיהה לשלום באזורנו.
חיים שמיר (מנכ"ל החברה לנאמנות של בנק הפועלים) הוא בנם של ניצולי שואה ילידי רומניה. הוא והוריו עלו לארץ בשנת 1962. עם רדתם מהמטוס, מספר חיים, נישק אביו את אדמת הארץ. המשפחה נקלטה בכפר סבא, ובמסגרת המאמצים ללמוד עברית היה חיים מקפיד לקרוא שלטי רחוב ותחנות אוטובוסים. "בדרך כלל אני חוגג גם ביום העצמאות וגם בתאריך הלועזי – נהנה משני העולמות".
ורדה נחום (ראש צוות קלט־פלט בישראכרט) נולדה בעיראק אך תאריך הולדתה לא נרשם בתעודת הלידה. עם זאת, אביה נהג לספר כי היום שבו נולדה היה יום של שמחה גדולה אצל יהודי בגדד. השמועה על הקמת המדינה עברה מפה לאוזן. "בשנת 1951, כשעלינו לארץ, נקבע יום הולדתי בתאריך יום העצמאות. המשפחה עלתה למעברת נחלת יהודה ליד ראשון לציון. אצלנו זה כבר מנהג שבכל יום העצמאות מכנסים את כל החברים, שרים שירי ארץ ישראל וחוגגים גם את יום ההולדת שלי".
אסתר שפיגל (סגנית מנהל מחלקת השקעות בסניף איינשטיין, תל אביב) נולדה בלודז' שבפולין ועלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1950. "חלק גדול ממשפחתה של אימי נספה בשואה. היא הניצולה היחידה ואני בתה היחידה. יום העצמאות הוא יום מיוחד עבורי. זה לא רק יום הולדת, בזכותו אני מרגישה צברית אמיתית, שורשית. בעלי שירת בכל המלחמות ובני עשה שירות קרבי במוצב החרמון. לחמישים השנים הבאות אני מאחלת שיהיה שלום, שלום ועוד פעם שלום".
מנחם הר-לב (מנהל סניף כפר שמריהו) נולד בלודז' פולין בשם זלמן מנדל, שם למד לנגן בכינור. מנחם מספר שמשפחתו לא הייתה ציונית, אבל חייו השתנו עם העלייה ארצה בשנת 1957. מילד יהודי שהקפיד להכין שיעורים ולהתאמן בנגינת כינור, הפך מנחם לילד ישראלי שמתרוצץ בחולות ומחפש הרפתקאות. אז גם התאהב בארץ ונקשר אליה ברמ"ח איבריו. בני המשפחה גרו בפחון במעברת "קליפורניה" ליד שכונת ג'סי כהן בחולון, ללא חשמל, עם מקרר שעבד על קרח וליד שדות שהושקו במי ביוב, אבל מבחינת מנחם הייתה זו ילדות מאושרת. כך הוא נזכר: "היינו מתרוצצים בחולות, מטפסים על עצים ומשחקים מחבואים". מנחם מציין כי החיבור לישראל גרם לו לשנות את שמו מזלמן למנחם, וגם לבקש מאימו למכור את הכינור שהביאו איתם.
מרגלית שרעבי (סגנית מנהל סקטור בנייה ונדל"ן בהנהלה הראשית) נולדה בשכונת עזרא בתל אביב להורים שעלו לארץ בשנת 1945 מתימן. תחילה רצו ההורים לקרוא לה "עצמאות", ולבסוף החליטו שכמו המדינה גם היא מסמלת אבן יקרה ונדירה, ולכן קראו לה מרגלית. כשבתה בת ה־12 הייתה צריכה לכתוב עבודה אישית על מדינת ישראל, היא הדגישה שסיפורה של המדינה הוא הסיפור האישי של אימה.
אבי זיגלמן (מנהל סניף צור שלום, קריית ביאליק) נולד בפולין ועלה עם משפחתו לארץ בשנת 1950. המשפחה נקלטה במעברת "שער עלייה" בחיפה, חייתה תקופת־מה בצפת והתבססה בנהריה. את ימי ההולדת נהגה המשפחה לציין בבית הקפה גינתי ולקנח במנת גלידת שטראוס. את יום העצמאות עצמו נהגו בני המשפחה לחגוג בחיפה בצפייה במצעדי צה"ל. "היינו מגיעים יום קודם, כדי לתפוס מקום טוב. אני מקווה שנהריה תהיה פעם תחנה בדרך לביירות. את יום הולדת היובל חגגנו ברוחה של גינתי בקפה קפולסקי בנהריה".
מתוך פועלון – עלון פנימי לעובדי בנק הפועלים, אפריל 1998
חיים שמיר. מתוך פועלון. מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה
אסתר שפיגל. מתוך פועלון. מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה
מנחם הר לב. מתוך פועלון. מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה
מרגלית שרעבי. מתוך פועלון. מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה
אבי זליגמן. מתוך פועלון. מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה