Background image

השמחה שהפכה לאסון

השמחה שהפכה לאסון – זיכרון מאסון ורסאי
בערב חגיגי אחד, ה־24 במאי 2001, הפך רגע אחד של שמחה לאסון רב־נפגעים. חתונתם של קרן ואסף דרור באולמי ורסאי שבירושלים הסתיימה באסון קשה, כאשר רצפת האולם קרסה תחת רגלי הרוקדים. 23 בני אדם נספו באירוע הקשה, ומאות אורחים נוספים נפצעו.
כלת השמחה, קרן דרור, עבדה בסניף בנק הפועלים שבכיכר ציון בירושלים. עמיתיה הרבים מהסניף הגיעו לשמוח איתה, אך חלקם לא שבו לביתם. שתיים מחברותיה הקרובות לעבודה, גאולה משה ז"ל ושונית כהן ז"ל, ניגשו לברך את הזוג הטרי ונפלו יחד עם הרצפה שקרסה תחתיהן. שתיהן נספו.
גאולה משה ז"ל הייתה דמות מוכרת ואהובה בסניף. למעלה מ־15 שנה עבדה בבנק, ובשבע השנים האחרונות שימשה כמזכירת מנהל הסניף. גאולה הייתה נשואה לצדוק ואם לשלושה ילדים קטנים. בשנת 1991 נבחרה לעובדת המצטיינת של הסניף. היא התבלטה ביחסה האנושי כלפי כולם, וזכתה להערכה רבה מצד ההנהלה והעובדים כאחד.
שונית כהן ז"ל הייתה רק בתחילת דרכה. היא השתחררה זמן קצר קודם לכן מצה"ל, והחלה לעבוד בבנק ארבעה חודשים בלבד לפני האסון. שונית הותירה אחריה הורים וחמישה אחים.

Gallery Image

עובדת הבנק שנספתה באסון, גאולה כהן ז"ל. מתוך פועלון. מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה

Gallery Image

עובדת הבנק שנספתה באסון, שונית כהן ז"ל. מתוך פועלון. מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה

1 / 2

ימים קשים פקדו את סניף כיכר ציון. יו"ר הדירקטוריון של הבנק, שלמה נחמה, ויו"ר ההנהלה, עמירם סיוון, יחד עם ועד העובדים, אגף משאבי אנוש ועובדי הסניף, ובראשם מנהל הסניף יעקב שטרית, עמדו לימין הפצועים ותמכו בהם ובמשפחות השכולות. לרשות העובדים הועמדו שתי עובדות סוציאליות ופסיכולוג, שהובילו יחד תהליך רגיש אל החזרה לשגרה לצד עיבוד הכאב, האובדן והטראומה.
יעקב, מנהל הסניף שנכח באירוע אך עזב מוקדם וניצל, שיתף:
"החודש הראשון היה קשה. בכל צהריים קראנו תהילים לזכר העובדות שנהרגו. ביום השלושים ערכנו טקס מרגש במקום האסון. כל הפצועים הגיעו – חלקם על קביים, אחרים על כיסאות גלגלים. העובדים הקריאו דברים אישיים שכתבו".

Gallery Image

מנהל הבנק, יעקב כהן. מתוך פועלון. מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה מ

גם פנינה אוחיון, עובדת הסניף, שיתפה מהרגעים ההם:
"כל הערב הרגשתי שמשהו לא בסדר – הרצפה זזה. עברתי מקום ארבע פעמים עד שמצאתי נקודה שבה הרגשתי בטוחה. ברגע האסון רקדתי עם חברותיי מהבנק, הן נפלו לבור שנפער ואני נהדפתי לאחור. חשבתי שמדובר בפיגוע וברחתי למדרגות. יומיים ישבתי בבית בהלם. לא הצלחתי לעבד את המראות והזיכרונות."
זיכרון האסון ליווה את חברי הסניף למשך תקופה ארוכה. הוא נושא עימו את כאב האובדן, אבל גם עדות לרוח האנושית, לאחווה ולתמיכה.

יהי זכרן של גאולה משה ז"ל ושונית כהן ז"ל ברוך.



מתוך דיוקן – מגזין עובדי בנק הפועלים, 2001  

Gallery Image

אסון ורסאי, 2001. אוסף התצלומים הלאומי

Gallery Image

אסון ורסאי, 2001. אוסף התצלומים הלאומי

1 / 2