בנק־קט 

בנק־קט 
מפרסומים מלומדים שהפיק בנק הפועלים בשנות ה־60 אנו למדים שהמילה בנק נגזרה מהמילה "בנקא", שפירושה שולחן באיטלקית. ה"שולחני" היה בעצם חלפן הכספים שאיתו בוצעו ה"עסקאות הבנקאיות" בימים עברו, עסקאות שנסמכו על ההיכרות האישית והאמון שרחשו הלקוח והבנקאי זה לזה.
ראשוני הבנקאים שנשאו באחריות כבדת משקל על כספם של הלקוחות לא היו יכולים לדמיין לעצמם מציאות שבה כל הפעולות שביצעו ודרשו הגעה פיזית של הלקוח אל הבנק מבוצעות כיום בלחיצת כפתור, דרך האתר או האפליקציה, מבלי שהלקוח אוחז בכסף ממשי כלל.
אבל זה לא קרה ביום אחד. אחת מתחנות המעבר למציאות הווירטואלית של ימינו היא המצאת הכספומט (ATM –  Automated Teller Machine), מכשיר אוטומטי לביצוע פעולות בנקאיות ללא צורך בפקיד אנושי. מכשיר זה מאפשר לבצע מגוון פעולות, כגון בירור יתרה, משיכה והפקדת מזומנים והמחאות, ואפשר להשתמש בו בכל עת, גם כשהבנק סגור, ובכל מקום בארץ ובעולם. 

מכשירי הכספומט נמצאים כיום בשימוש נרחב. המכשירים הראשונים הוצבו בשנות ה־60 בבנקים בניו יורק ובלונדון, ובארץ רק בתחילת שנות ה־70. בנק הפועלים הציב את המכשירים הראשונים שלו בשנת 1976, ולכך נלוו חומרי פרסום והסברה רבים. מדריכי התפעול שפורסמו ליוו את הלקוח עד לרגע המיוחל של משיכת הכסף מהמכשיר, וניכר שנעשה מאמץ גדול ליצירת אמון וביטחון במכשיר החדש.
בתחילה הוגבל סכום המשיכה ל־200 ל"י ליממה, וכעבור כמה חודשים הסכום עלה ל־450 ל"י. ביולי 1976 כבר היו 13 מכשירים של בנק הפועלים בערים הגדולות והמרכזיות, ובשנת 1978 הוצבו ברחבי הארץ עוד 26 מכשירים מדור חדש ומתקדם, שנקראו "בנק־קט 2000".

כל בנק העניק למכשירי הכספומט שלו שם מיוחד. בבנק הפועלים אף הגדילו ועשו! בשנת 1974 הזמין הבנק את לקוחותיו להשתתף בתחרות שמות לכספומט, ומתוך ההצעות השונות בחר הבנק את השם "בנק־קט", שהוצע על ידי יחזקאל ויהודית חי מאשדוד, שאף זכו בפרס של 200 ל"י.