Background image

זה שוד!

זה שוד!" – פרקים סוערים מההיסטוריה של הבנק"
מאז הקמתם היוו הבנקים מטרה מפתה למי שחיפשו דרך מהירה, נואשת לעיתים, להשיג כסף. גם סניפי בנק הפועלים לא היו חסינים ועברו מעשי שוד ששיבשו את השגרה והותירו חותם בזיכרון הבנק.
בעוד שהעיתונות והתרבות נוטות להעניק למעשי השוד הילה מסתורית והרואית, המציאות עבור עובדי הסניפים והלקוחות שונה בתכלית. אלו הם אירועים טעונים, לעיתים טראומטיים, הכרוכים בנזקים נפשיים, פיזיים ואף באובדן חיי אדם.
תיאורי מעשי השוד בעיתונות התקופתית מספקים הצצה להלך הרוח בזמן התרחשותם. הנה כמה ממעשי השוד בתולדות בנק הפועלים, כפי שסוקרו בעיתונות הכתובה.

1937  – שוד לאור יום בלב תל אביב
אחד מניסיונות השוד הראשונים בתולדות בנק הפועלים התרחש נגד עובד הבנק לאור יום, ברחוב נחלת בנימין בתל־אביב, ממש בסמוך לתחנת המשטרה.
"מעשה שוד שלא הצליח, אך פשע שלא היה כדוגמתו.
שמש בנק הפועלים בתל אביב, זכריה שרעבי, שיצא מבנק אפ”ק, הותקף על ידי שלושה בני בליעל שהפילוהו ארצה וחטפו מידיו תיק עם סכום של 5,400 לא"י [...]
הנתקף הרים צעקה וכמה שוטרים ואנשים אמיצים מבין הקהל סיכלו את המזימה הפושעת והספיקו להוציא את הטרף מידי השודדים הרוויזיוניסטים [...]
רושם המעשה בנוסח שיקאגו לאור היום בתל אביב היה כמובן, עצום ומדכא מאוד."

Gallery Image

"בריונים מתנפלים על שמש בנק הפועלים - ניסיון שוד נועז בתל אביב", עיתון דבר, 12.9.1937.

מכון לבון- ארכיון תנועת העבודה

1971 – שוד מזוין בסניף בת ים
כמה עשורים אחר כך, האלימות עלתה מדרגה: שוד מזוין בבת ים.
"כ־10,000 לירות נשדדו אתמול בשוד מזוין שבוצע בסניף בנק הפועלים ברחוב מבצע סיני 22 ברמת יוסף בבת ים.
סמוך לשעה חמש בערב נעצרה מול פתח הסניף מכונית לבנה גנובה מדגם 'טריומף' וממנה הגיחו ארבעה אלמונים רעולי־פנים ומזויינים בתת־מקלעים ובאקדחים.
שניים מהם ניצבו לשמור ליד הפתח, ואילו שני השודדים האחרים התפרצו לבנק וצעקו: 'זה שוד. לא לזוז'. באיומי הנשק הצליחו לשדוד כ־10,000 לירות ומיד לאחר מכן נמלטו מהמקום במכוניתם במהירות רבה, כשהם מתעלמים מחוקי התנועה."

Gallery Image

"שוד בסניף בנק הפועלים בבת ים", עיתון דבר, 29.12.1971.

מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה

1985 – "שוד הכספות הגדול" בירושלים
השוד בסניף בנק הפועלים ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים תוכנן מראש על ידי הפושע יצחק דרורי, שנודע בכינוי "המוח", ובוצע יחד עם ארבעה מחבריו. מעשה השוד זכה לשם המיתולוגי "שוד הכספות הגדול" בזכות התחכום, המורכבות והשלל הרב שנשדד. השודדים ניסרו סורגי חלון אחורי, פרצו את חדר הכספות של הבנק, ניתקו את קווי הטלפון והחשמל ופרצו כ־160 כספות באין מפריע. הם נמלטו עם שלל רב, שכלל תכשיטים, יהלומים ומזומנים בהיקף של כ־1.5 מיליון דולר.
חקירת השוד נמשכה כשנה וחצי, ונפתרה רק כאשר אחד החשודים נתפס בעת ניסיון פריצה נוסף. כשהובא למעצר, הפך לעד מדינה והפליל את כל שותפיו לפשע. יצחק דרורי נעצר ב־1987 ונידון ל־12 שנות מאסר, שמהן ריצה 10 שנים.

Gallery Image

איור המתאר את "שוד הכספות הגדול" בבנק הפועלים בירושלים. עיתון חדשות, 4.2.1985

איור: נועם נדב . אתר עיתונות יהודית היסטורית,www.JPRESS.org.il , מייסודן של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל־אביב [עיתון חדשות]

1986  ימי שיקאגו בטייבה
הפשע לא פסח גם על הסניפים ביישובים הערביים. בכפר טייבה התרחשו באותה שנה כמה מעשי שוד בזה אחר זה.
"ימי שיקאגו האלימים הגיעו לכפר טייבה שבמשולש.
חבורת שודדים, המטילה את אימתה על עובדי הבנקים ולקוחותיהם, ביצעה אתמול את שוד הבנק הרביעי בכפר בתוך חודש.
אתמול בשעה 9 בבוקר, נכנס לסניף בנק הפועלים גבר רעול פנים ומזויין באקדח וניגש היישר לקופאי.
באיומי אקדח נטל מהקופה כ־3,000 ש"ח, הכניסם לשקית, ובמנוסתו ירה באוויר ונמלט עם שותפו ברכב שהמתין להם."

Gallery Image

שוד מזוין בסניף בנק הפועלים בטייבה. עיתון מעריב, 15.12.1986.

אתר עיתונות יהודית היסטורית,www.JPRESS.org.il , מייסודן של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל־אביב [עיתון מעריב]

   1989   – האופנובנק מגיע גם לבנק הפועלים
הפרשה המפורסמת: שודד עם קסדת אופנוע, שהוליך שולל מדינה שלמה ואת משטרת ישראל.
רוני ליבוביץ', שנודע בכינוי "האופנובנק", ביצע במשך פחות משנה 22 מעשי שוד בסניפי בנקים במרכז הארץ. הוא נהג להיכנס לסניפים כשהוא חובש קסדת אופנוע, וכך נוצר רושם מוטעה שהוא נמלט מהמקום ברכיבה על אופנוע, כשלמעשה יצא בריצה, ולפעמים אף נשאר בזירת הפשע יחד עם הקהל שהתאסף בזירה. תעלומת האופנוען הסודי הציתה את הדמיון ועוררה סקרנות רבה בציבור ובתקשורת. 
ליבוביץ' לא פסח גם על סניפי בנק הפועלים. הוא שדד את סניף אבן יהודה, ובהמשך את סניף רמת גן, שהיה גם התחנה האחרונה במסע השוד הנועז שלו. כעבור עשרה ימים נתפס בידי יחידת הבילוש של משטרת גבעתיים. הוא נידון ל־22 שנות מאסר, שמהן ריצה 8 שנים.

Gallery Image

מפקח המשטרה חיים פנחס ("שוגון") בזירת שוד בנק הפועלים ברמת גן, אוקטובר 1990

צילום: שאול רחמים. ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.


 – 2002  שודדות ריב"ל: הפשע הראשון של נשים
השוד הזה, הפשע הראשון בישראל שבוצע בידי קבוצת נשים, נכנס לספרי ההיסטוריה.
שלוש נשים חמושות באקדחי צעצוע פרצו לסניף בנק הפועלים ברחוב ריב"ל 7 בתל־אביב ושדדו עשרות אלפי שקלים. זה היה שוד שבוצע באופן ספונטני על ידי שלוש נשים מכורות לסמים. הן אומנם הצליחו להערים על עובדי הבנק והלקוחות, גרמו לכולם לשכב על הרצפה ולקחו את הכסף מהקופות, אבל נתפסו זמן קצר אחר כך כשניסו לגרום לנהג מונית להסיע אותן מזירת הפשע. 
"זה שוד, לא לזוז!", צעקה אחת השודדות וביקשה מהפקידים לשכב על הרצפה. "שיחקנו אותה גברים", משחזרת השנייה. "קראנו אחת לשנייה בשמות גבריים וחילקנו הוראות אחת לשנייה בלשון זכר כדי להטעות את הנוכחים. כולם שכבו על הרצפה וגבר אחד, שקלט שאנחנו נשים, הסתכל עלי, חייך בשביעות רצון וזקף את האגודל כסימן של כבוד והערכה", היא מספרת. 
"את הכסף! זה שוד היסטורי!", עיתון הארץ, 7.10.2011

תמונת המצב בשנת 2025 מצביעה על ירידה במעשי השוד, במידה רבה בזכות המעבר לבנקאות דיגיטלית והתפתחות אמצעי האבטחה. ובכל זאת, תופעה זו לא עברה מהעולם ומעשי שוד עדיין מתרחשים ברחבי הארץ.

במסגרת כתיבת חמשירים של עובדי הבנק כתב משה רומנר ממנהלת אזור הנגב:
"כשניכנס הוא לסניף הניף את ידו 
ובידו השנייה שלף את אקדחו
מפיו נשמעה צווחה חדה 
שלא השאירה שום ספק או שאלה 
"זהו שוד – הרימו ידיים ומי שיתחכם יחטוף בין העיניים"

Gallery Image

פינת החמשירים, פועלון – עלון פנימי לעובדי בנק הפועלים, מאי 1989

מכון לבון - ארכיון תנועת העבודה

Gallery Image

כספת בסניף בנק הפועלים.

ארכיון בנק הפועלים

Gallery Image

כספת בסניף בנק הפועלים לאחר שוד, 1955 לערך.

צלם: לא ידוע. ארכיון בנק הפועלים

Gallery Image

סניף בנק הפועלים לאחר שוד, 1955 לערך.

צלם: לא ידוע. ארכיון בנק הפועלים

1 / 4