Background image

פועלים עם מקורות

פועלים עם מקורות - מהמוביל הארצי ועד מתקני ההתפלה של העתיד
חברת מקורות ובנק הפועלים צועדים יחד כבר למעלה מ־85 שנים, והשותפות ביניהם מובילה את מדינת ישראל קדימה, מהקידוחים החלוציים בעמק, דרך המוביל הארצי ועד להתפלה חכמה וניהול בר־קיימא של משק המים. 
חברת מקורות נוסדה בשנת 1937 כחברת המים הלאומית של ישראל בשיתוף פעולה בין "חברת העובדים" לקרנות הלאומיות. בנק הפועלים היה הגוף הפיננסי של "חברת העובדים",   גוף הגג של ההסתדרות הכללית, והוא שמימן ונתן אשראי לצורך הקמתה של מקורות, כך שמעורבותו ושותפותו של הבנק בהקמת חברת מקורות וחברות לאומיות נוספות היא מרכזית ומשמעותית מאוד. 
בשנת 1943 הוצג החזון למפעל התשתית הגדול והמשפיע ביותר בתולדות משק המים הישראלי – המוביל הארצי. המוביל, שנבנה בין השנים 1959–1964, חיבר את מקורות המים של הכינרת עם מרכז הארץ ויישובי הדרום, והפך לאחד ההישגים ההנדסיים הבולטים של ישראל. בתחילת שנות ה־90 כבר הועברו בו כמחצית מצריכת מי השתייה של המדינה.
כך הגשימה חברת מקורות את חזון מייסדיה, העברת מים מהמקורות הטבעיים בצפון הארץ לדרום הצחיח, ואפשרה להפריח את השממה. 

Gallery Image

תחנת שאיבת המים של מקורות, ליד קיבוץ ניר עם, 1949

צילום: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי

Gallery Image

ראש הממשלה דוד בן גוריון מבקר באתר הקמת המוביל הארצי ליד הכינרת, 1963.

צילום: משה פרידן, אוסף התצלומים הלאומי

Gallery Image

אתר ספיר בגליל, שבו נמצאות משאבות הענק לשאיבת מי הכינרת לתוך מוביל המים הארצי, 1980

צילום: יעקב סער, אוסף התצלומים הלאומי

1 / 3

לאור מיקומה הגיאוגרפי סובלת מדינת ישראל ממחסור תמידי במים. עם משבר האקלים, הירידה בכמות המשקעים, הידלדלות המקורות הטבעיים וגידול מתמיד באוכלוסייה, החמיר מחסור זה. הפתרון המרכזי שנבחר הוא התפלת מי ים.
ניסיונות להקמת מתקני התפלה בישראל החלו כבר בשנות ה־60 באילת ובשנות ה־80 באשדוד, אך הם לא צלחו. רק בדצמבר 2000 הוגשה לכנסת תוכנית לאומית שאפתנית: הקמת שישה מתקני התפלה לאורך חופי ישראל.
אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום זה הוא מתקן ההתפלה באשדוד. בשנת 2009 חתמה "מקורות פיתוח וייזום", חברת בת של מקורות, על הסכם מימון עם בנק הפועלים להקמת המתקן, בהיקף של כ־1.5 מיליארד ש"ח. בנק הפועלים הוביל את מימון הפרויקט, תוך שילוב גופים בנקאיים ומוסדיים נוספים בחבילת המימון. תפוקתו של המתקן תוכננה לעמוד על 100 מיליון מ"ק בשנה, והפרויקט יצא לדרך באפריל 2010. כבר בשנת 2012 החלו להישאב למתקן מי ים, והמתקן החל לספק מים מותפלים. זוהי עוד אבן דרך במאבק במשבר המים הלאומי.
עם השנים הלכה והתרחבה מעורבותו של בנק הפועלים במשק המים הישראלי. בשנת 2020 מימן הבנק את מתקן ההתפלה בפלמחים (כולל הרחבות), והיה שותף מוביל במימון פרויקטים נוספים בחדרה, שורק ואשדוד. הפרויקטים הללו תרמו יחד להפקת כ־467 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, שהיוו אז כ־80% מתפוקת ההתפלה בישראל.
בשנת 2022 זכתה IDE יחד עם בנק הפועלים במכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, שעם השלמתו עתיד להוסיף עוד 100 מיליון מ"ק בשנה למשק המים. ב־2023 כבר הגיע היקף המים המותפלים מהפרויקטים שממומנים על ידי הבנק ליותר מ־600 מיליון מ"ק בשנה. כיום מעורב הבנק פיננסית בלא פחות משישה מתקני התפלה, הפועלים מדרום הארץ ועד לצפונה.

 

בתחילה שיווקה תנובה רק חלב טרי, ומאוחר יותר גם מוצרי חלב/ עם התבססותה בתחילת שנות ה-30 החלה לשווק גם תוצרת טרייה נוספת של המשק החקלאי בהם: ביצים, עופות, ירקות ופירות. ב 1966 החלה תנובה לשווק חלב בשקיות במקום בבקבוקים. ב 1981 נכנסה תנובה לתחום הגלידות. תנובה היא מונופול מוכרז בתחום החלב לשתייה ומוצרי החלב החל מ 1988.

כיום החקלאות והפריפריה הם חלק בלתי נפרד ממהותה של תנובה ו-80% מחומרי הגלם שלה מיוצרים בישראל על ידי החקלאים הישראלים וכ-4,500 מעובדי החברה הינם תושבי הפריפריה. המפעל הצפוני ביותר הוא 'מאמא עוף' בקרית שמונה, והדרומי ביותר נמצא
באילת. תנובה בבעלות תאגיד המזון הגלובלי הסיני BRIGHT DAIRY & FOOD ונציגי קיבוצים ישראליים. לתנובה מערך ההפצה הגדול בישראל של מוצרים מצוננים וקפואים, הכולל מגוון רחב של מוצרי חלב, בשר, ביצים, דגים, ירקות קפואים, בצקים ומזון קפוא ומצונן.