עמוד השדרה הכלכלי של הפרויקט הציוני
שנות ה־20 של המאה ה־20, טרם הקמת מדינת ישראל, היו ימים של חזון, עמל ותקווה. אז החלו לקום המפעלים הלאומיים שהיוו תשתית חלוצית לבניין הארץ. מהר מאוד הגיעה ההבנה שלא די רק בחזון: מאחורי כל יוזמה עומד גם צורך בממון. כדי להפריח את השממה, להקים יישובים, לפתח תעשייה ולבנות תשתיות יש צורך בגב כלכלי יציב, אמין ומחויב. 
בנק הפועלים נולד מתוך הצורך הזה, כחלק בלתי נפרד מחברת העובדים, גוף הגג של הסתדרות העובדים, והיה עמוד השדרה הפיננסי של מגוון יוזמות ועסקים, מקואופרטיבים חקלאיים ויצרניים ועד מפעלים ופרויקטים לאומיים. הבנק ליווה, מימן ותמך כמעט כל מיזם חברתי וכלכלי של תנועת העבודה, מגופים קטנים ועד למיזמים לאומיים. סולל בונה, תנובה, אווירון, המשביר המרכזי ומפעלים לאומיים רבים נוספים זכו לתמיכה וליווי של בנק הפועלים מראשית דרכם ולאורך שנות התפתחותם.
כך, למשל, ממשיך הבנק לפתח ולתמוך בחברת מקורות, ומשנת 2009 הוא מעורב בייזום ומימון פרויקט ההתפלה הגדול של המדינה. 
כך, גם באוקטובר 2023, ימים בודדים אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הקים הבנק את הקרן "פועלים לתקומה" על סך 100 מיליון ש"ח לטובת שיקום יישובי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה. 

גם בשנת 2025 מהווה בנק הפועלים חלק בלתי נפרד מהכלכלה והחברה בישראל, וכארגון פיננסי גדול יש לו השפעה רחבה על הסביבה והקהילה שבהן הוא פועל. מתוך אחריות זו, הבנק משלב שיקולים חברתיים וסביבתיים במסגרת פעילותו העסקית, במטרה לקדם את צמיחתה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל.