דו־קרב בניחוח בנקאי

דו־קרב בניחוח בנקאי: סיפור לא ייאמן מתולדות בנק הפועלים
בשנת 1923, ימי ראשיתו של בנק הפועלים, היה הבנק מוסד פיננסי צעיר. בין מייסדיו נמנו יוסף אהרונוביץ (1877–1937) ואליהו מונצ’יק (1882–1970), אנשי חזון, מבכירי תנועת הפועלים. שניהם כיהנו בהנהלת הבנק, אך במהרה התברר כי לא כל חזון בא לעולם בשלום.
הבעיה החלה כאשר מונה אהרונוביץ למנהל הבנק. מונצ'יק, שנשאר מחוץ לתמונה, לא קיבל את רוע הגזֵרה בשקט. הוא התרעם, התקומם ועורר פרובוקציות שחיבלו בניהול התקין של הבנק. לבסוף התקבלה החלטה – מונצ’יק צריך לפרוש.
מונצ’יק, שנפגע עד עמקי נשמתו, לא הסתפק בפרישה שקטה. במקום לשלוח מכתב זועם בחר בדו־קרב. כן, כן – דו־קרב אמיתי באקדחי בראונינג! מונצ'יק זימן את אהרונוביץ ל"מלחמת שניים",  ובהזמנה כתב: "נירה עד אשר אחד מאיתנו ייפול, והנותר יפרנס את שתי המשפחות". 
לשמחת כולנו, ובמיוחד לשמחת שתי המשפחות, ברגע האחרון גברו הקולות השפויים ושפיכות הדמים נמנעה. מונצ’יק אכן פרש, אך לא ישב בבטלה. לימים הקים חברת ביטוח מצליחה. יש האומרים שהקים אותה כדי לדאוג שיהיה לו ביטוח חיים למקרה שבעתיד יוזמן לדו־קרב…



מתוך פועלון – עלון פנימי לעובדי בנק הפועלים, ינואר-פברואר 1993